רשלנות רפואית בלידה – ניתוח קיסרי

ניתוח קיסרי הוא חלופה כירורגית ללידה רגילה. בניתוח קיסרי מתבצע ניתוח להוצאת העובר והשלייה מחתך שיוצרים הרופאים בבטן וברחם. לעיתים הוא מתוכנן מראש, ונובע מבחירתה של האישה או עקב בעיה שהתעוררה ואובחנה במהלך ההיריון; לעיתים הוא מתבצע עקב בעיה פתאומית במהלך הלידה או לפניה. על אף שמדובר בניתוח נפוץ ושגרתי, עדיין מדובר בניתוח שעשוי להיות מורכב ומצריך התנהלות בטיחותית, זהירה ודייקנית מצד הצוות המנתח. כאשר ישנה התרשלות מצד הצוות המנתח בתהליך הניתוח וגם לאחריו, ישנה אפשרות לתבוע בשל רשלנות רפואית.

 

איך אדע שהייתה רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית בניתוח קיסרי יכולה לבוא לידי ביטוי בשלל דרכים.

  • בהחלטה המקורית לבצע את הניתוח – הידעת? על פי חוק זכות החולה, במידה ולא רצית לעבור ניתוח קיסרי ולא היה בכך צורך רפואי דחוף, הדבר גם נחשב כרשלנות רפואית!
    כמו כן, גם עיכוב בהחלטה לבצע ניתוח קיסרי או אי החלטה לבצע ניתוח, כאשר כל הסימנים הצביעו על כך שיש צורך דחוף בניתוח קיסרי, יכולה להיחשב כרשלנות רפואית. גם חוסר שקיפות מול האישה עשויה להיחשב כרשלנות, אם לא קיבלה את האינפורמציה המלאה בנוגע לטיפול ולא נבדקה התאמתה לניתוח ( כל זאת, כמובן, במידה ולא היה לחץ קריטי להיכנס לניתוח ).
  • בסיבוכים שקרו במהלך הניתוח – חשוב לציין שישנם סיבוכים במהלך הניתוח שלא נחשבים כרשלנות רפואית שמצריכה פיצוי. עם זאת, אם את חשה שמשהו אינו כשורה, מומלץ לפנות לעורך דין ולוודא זאת. סממנים חריגים כמו דימום ממושך, צלקות וכאבים יוצאי דופן יכולים להצביע על רשלנות במהלך הניתוח, וכמובן פגיעה בתינוק יכולה להוות רשלנות מצד הצוות. תוכלו לקרוא עוד על רשלנות רפואית לידה מוקדמת.
  • בהתנהלות רשלנית לאחר הלידה – גם לאחר הלידה לצוות הרפואי יש אחריות עלייך ועל תינוקך. ישנם נהלים ובדיקות מקובלים שעל הצוות לערוך לאם ולתינוקה, וחוסר תשומת לב בעת ביצועם יכולה להוביל לחוסר אבחון בעיות רפואיות שהתפתחו במהלך ההיריון או לאחר הלידה, ובכך לחוסר טיפול בהן.

 

מהו החוק בנושא?

על מנת להוכיח  את הרשלנות הרפואית, פקודת הנזיקין קובעת שיש להצביע על התקיימות היסודות של עוולת הרשלנות:

  • חובת הזהירות – האם לרופא יש חובת זהירות בעת הטיפול והאם הוא הפר אותה? כמובן שרופא ודמויות רפואיות נוספות בעלות חובת זהירות כלפי מטופליהן, וכעת יש לבחון האם חובת הזהירות הופרה.
  • נזק – האם לניזוק נעשה נזק, והאם הנזק הוא בר תביעה? בפקודת הנזיקין נקבע שנזק הוא "אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה". בית המשפט הוסיף והגדיל את הגדרה זו בעצם לכל נזק, גופני או נפשי. כאשר בית המשפט פוסק על פיצויים, הוא ייקח בחשבון פגיעה ביכולת להתפרנס כתוצאה מהנזק, הוצאות על טיפול, פגיעה באיכות החיים ורמת הסבל שנגרמה מהרשלנות, בין אם היא נפשית או פיזית.  כאמור, רשלנות רפואית יכולה להיחשב כזו גם אם לא נערכה בדיקה שהיה בה צורך, ולא רק אם הייתה פגיעה ישירה.
  • קשר סיבתי – האם אפשר להצביע על קשר של סיבה ותוצאה בין רשלנות הצוות הרפואי לבין הפגיעה שנעשתה כלפי המטופל? קשר סיבתי מראה מהי האחריות המוטלת על הצוות הרפואי על מנת שבית המשפט ידע להגדיר אם הנזק שנעשה למטופל הוא בתחום אחריותו של הצוות הרפואי.

 

 אז כיצד זה עובד?

במידה ואת חשה כי נגרם לך או לתינוקך נזק בהליך הניתוח הקיסרי, בין אם זה בהליכים המקדימים לו, ההתנהלות במהלכו או ההתנהלות לאחריו, אל תהססי לפנות אלינו על מנת שנוכל להסביר לך מהן זכויותייך. אפילו במידה שאינך בטוחה שנגרם לך נזק ממשי, פני אלינו על מנת שנוכל לברר זאת יחדיו. במידה ומתברר כי אכן עברת הליך רשלני, תוכלי לזכות בפיצויים כספיים, שלעיתים מגיעים גם לסכומים גבוהים.

חדר ניתוח

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram