אתלטיקה בגיל הצעיר – למה ומתי מתחילים ?/אלון רם

לא סתם נהוג לקרוא לאתלטיקה בשם המתחנף, אבל גם המוצדק: "מלכת הספורט".

יש גם מי שיבחרו לקרוא לה בשפה המקצועית "אתלטיקה קלה". הסיבה לכך היא יחסית ברורה:

האתלטיקה כוללת בתוכה את כל המרכיבים והאלמנטים הפשוטים ביותר עליהם גדל האדם עוד מימיו כאדם קדמון.

מרכיבים שהם הבסיס לתנועתו למחייתו של האדם, פשוטים, קלים, אבל האם צריך לטפח אותם ? ומאיזה גיל אפשר להתחיל ?

אתלטיקה מאז ועד היום

התשובה לשאלה הכל כך מעניינת הזו אינה חד משמעית, אך בואו נפליג אחורה בזמן. ישנן עדויות רבות מלא מעט מדינות ברחבי העולם, שבהן כבר מגיל ינקות כמעט, הילדים גדלים לתוך תרבות ספורטיבית, שמתחילה מוקדם בבוקר ונמשכת לאורך רוב שעות היום.

אתלטיקה ביבשת אפריקה

אם נדרים ליבשת השחורה, הלוא היא אפריקה, נגלה שבמדינות כמו אתיופיה, קניה או אוגנדה (המשתייכות לחלק המזרחי של אפריקה), נאלצים הילדים לרוץ קילומטרים רבים עם הספרים בידיהם על מנת להגיע לבית ספר, וכמובן שאת אותה הדרך הם עושים חזרה בשעות הצהריים. אפשר להגיד שאורח החיים יוצא הדופן הזה הוא הבסיס למה שאנו רואים בעת הנוכחית כבר שנים רבות, ולדרך שבה האפריקאים שולטים ביד רמה בכל ענף הריצות הבינוניות והארוכות, החל מ1,500 מטרים ועד ריצת המרתון היוקרתית.

אם לתרגם זאת מסווהילית או אמהרית, אפשר להסיק מכך שנהוג ורצוי לפתח יכולות אתלטיות כבר מגילאי הגן והיסודי המוקדמים, שבהם העצמות עוד לא התגרמו לגמרי, אורח החיים מאפשר תנועה ברוב שעות היום ולא קשה למצוא שעות פנויות במהלך היום לפיתוח יכולות אלו, בין אם בשיעורי החינוך הגופני, בהפסקות בין השיעורים או בשעות אחר הצהריים.

אז נכון, ברור שלא נעבור לגור בהרים בגובה 2,500 מטרים מעל פני הים כמו שהילדים באפריקה נולדו והתרגלו, וגם לא נרוץ יחפים לבית הספר הלוך וחזור במשך שנים, אבל האם אנחנו עושים מספיק כדי לטפח יכולות אתלטיות בגיל הצעיר?

מה הפרמטרים שיקבעו את יכולתו האתלטית של הילד ?

התשובה לכך תלויה בהמון גורמים, אבל אפשר ורצוי לשייך חלק גדול למערכת החינוך בישראל. שם ייפגש הילד לראשונה עם עולם הספורט. כבר בכיתה א' חל חוק חינוך חובה בישראל, במערכת השעות השבועית משובצים שני שיעורי חינוך גופני, כל אחד נמשך 45 דקות. בזמן הזה, המורה אמור לזהות את החוזקות והחולשות של התלמידים, לטפח כל אחד על פי היכולות הבולטות שלו, ומשם הדרך לאליפות ישראל באתלטיקה מהירה !

מה קורה בפועל?

אז זהו, שלא…בפועל, זמן הנטו שהילדים פעילים בכל שיעור הוא 20 דקות במקרה הטוב, שעמוסות בתלונות ובקיטורים, ועבודת הקודש של המורה לחינוך הגופני עוברת לעתים תכופות לאחריותם של מדריכים חיצוניים. הם מפעילים חוגים ונבחרות בשעות אחר הצהריים, מה שכבר הופך את עניין האתלטיקה לעסק יקר, בדומה לטניס, שקרוי לא מהיום "ספורט של עשירים".

אתלטיקה במדינות מערביות שונות מול ישראל

בהרבה מדינות מערביות, דוגמת הונגריה, שבדיה או הולנד, קיים מערך איתור, תפקידו העיקרי הוא שכבר בשלב שבו הילד זה עתה נחשף לפעילות ספורטיבית, יגיעו אנשי מקצוע חיצוניים מעולם האתלטיקה אל שיעורי החינוך הגופני בבית הספר.

תפקידם הוא לזהות, לאתר ולדאוג שאותם תלמידים בעלי פוטנציאל בענפים השונים יישלחו אל המאמנים המתאימים בחוגים הרלוונטיים בשעות אחר הצהריים, כך בעצם עובד מערך איתור מקצועי.

בישראל הקטנה שלנו נוצר מצב אבסורד, שבו אם למורה אין הכשרה מתאימה בתחום האתלטיקה (ולא לכולם יש), יכולים תלמידים רבים פשוט לחמוק מהרדאר ולא לקבל את הליטוש המתאים לצורך מימוש הפוטנציאל הגלום בהם.

כוכב עולמי כמשל

אז נכון ששיאן העולם בקפיצה במוט, השבדי ארמנד דופלנטיס, נצפה קופץ במוט בחצר ביתו כבר בגיל 5, אבל אנחנו עוד לא שם, ומרבית ההורים יעדיפו שילדיהם יילכו לחוג במתנ"ס תחת פיקוח של מאמן מוסמך. מה אנחנו בכל זאת עושים ? במשך יותר מעשר שנים כל אחד מאתנו עובר תחת שרביטה של מערכת החינוך, האם הוא זוכה באמצעותה לאיזשהו טיפוח אתלטי ?

כאן בישראל, ברוב במקרים רק בגיל 10-11 במהלך שיעורי החינוך הגופני נמצא את המורה בוחן את התלמידים בזריקת כדור טניס, ריצת 60 מטר או קפיצה לרוחק מהמקום, אבל לרוב זה יסתיים שם.

כמו שציינתי מקודם, לחלק גדול מהמורים אין את ההכשרה המתאימה, ולא את הקשרים המתאימים כדי לאפשר לתלמיד לטפח את יכולותיו האתלטיות בכיוון הנכון, דבר שלחלוטין לא מתאפשר בשעה וחצי ברוטו של פעילות ספורטיבית שבועית במסגרת בית הספר.

מה אנחנו בכל זאת עושים נכון ?

כמובן שיש גם צדדים חיוביים ואפשר בהחלט למצוא "תת מערכות" שעובדות נכון במערכת החינוך ובעולם האתלטיקה הישראלי. דוגמא טובה לאחת כזו היא אגודת האתלטיקה "הפועל חולון", שם המאמן הראשי הוא גם מורה לחינוך גופני בעיר, ויכול למצוא בית חם לילדים ולנערים המוכשרים שהוא מזהה במסגרת תפקידו כמורה, וכן להעביר אותם לאגודה ושם לטפח אותם תחת חסותו. האגודה הצמיחה אלופי ישראל בענפים רבים במהלך השנים וידועה ביעילות שלה בתחום הזה.

לסיכום

אם נבחר לחפש את המבט הרחב יותר בכל הקשור לסיבות לעיסוק באתלטיקה כבר בגיל צעיר, אז כמובן שאפשר למצוא בכך גם ארגז כלים רחב שיכול לשמש כל אחד מאתנו בהמשך החיים. בין אם מדובר בהבנה שעבודה קשה וכוח רצון הם המתכון הבטוח והיחידי שקיים כדי להצליח בכל תחום בחיינו. בין אם מדובר ביכולת לפתח משמעת עצמית שתלווה אותנו בכל שלב בחיינו הבוגרים. וכמובן שגם היכולת להסתכל קדימה אל עבר מטרה רחוקה, להאמין ביכולת להגיע אליה, תוך כדי לצלוח עליות וירידות ועדיין להישאר ממוקדים לאורך כל הדרך.