הדף קצר מלהכיל את כל המיתוסים, סיפורי הסבתא, השמועות והטעויות שאנשים ניזונים מהם בהקשר של ספורט. החל מ"תרגילי חיזוק מנפחים את השרירים" ועד "ספורט גורם לעייפות מוגברת" נאמר כבר הכל. ועדיין, יש לא מעט מיתוסים שקשה להפריך, בעיקר כי התחנכנו ורכשנו ידע על בסיס עובדות והשגות שהוכחו עם הזמן כבלתי נכונות. המאמן ערן שני חושף 4 מיתוסים שכאלה ומסביר מדוע הם לא נכונים ומה באמת צריך לעשות במקומם:

מיתוסים על ספורט

בשאיפה מכווצים את הבטן ובנשיפה משחררים

הפוך גוטה, הפוך! בבית הספר לימדו אותנו איך בכל לקיחת אוויר פנימה אנחנו צריכים לכווץ חזק-חזק את הבטן פנימה ובנשיפה לשחרר כדי שהתרגיל יצליח. אבל ההיפך הוא הנכון. תרגילים בעוצמה גבוהה שמצריכים פעולה חזקה כמו ניתוק ראש-כתפיים-שכמות כדי לבצע כפיפת בטן או הרמת משקולת אל מעבר לראש צריכים להתבצע כאשר האוויר משתחרר והבטן מיוצבת חזק בפנים. ככל שהתרגיל חוזר על עצמו, כך יש צורך להשאיר את הבטן מיוצבת ולהמשיך להחזיק אותה פנימה – לא במאמץ אלא מתוך עבודה על האלכסונים הבטניים והישר הבטני– קבוצת הליבה של כל גוף יציב שממנו מתפתחת תנועה.

טיפ קטן וטוב: קחו שאיפה דרך האף ואז נשפו החוצה כאילו אתם נושפים דרך קשית (קולות "פווו" חזקים יתקבלו בברכה) והתחילו למצק את הבטן פנימה, כפי שמבצעים כשמתאפקים לשירותים ולא מכוח "בוקס חזק בבטן".

יותר זיעה – פחות קלוריות

אחד המיתוסים המשעשעים בענף האימונים גורס שככל שתזיעו יותר, כך תשרפו יותר. אבל זיעה למען האמת היא בסך הכל מנגנון גופני שמטרתו היא לצנן את הגוף כאשר הוא מתחמם כתוצאה מפעילות פיזית מאומצת וכל אחד מאיתנו מזיע ברמה שונה. הרי כל אימון ספורטיבי בחוץ ביום שרבי יפיק כמויות זיעה עצומות לעומת אותה פעילות בחורף. אז מה, זה אומר שבחורף שורפים פחות? זיעה היא לא מדד לביצוע מוצלח ובטח שהיא לא מבטאת את כמות שריפת הקלוריות או אחוזי השומן שלכם. היא תגרום לכם לאבד לא מעט משקל בנוזלים, אבל אם תישקלו לאחר המקלחת, תגלו שהמשקל כעת עלה ממה שהוצג במשקל של המאמן, מפני שכמות הנוזלים שבה לגופכם לאחר מכן.

אם כואב סימן שהתרגיל עובד

אימונים ופעילויות ספורטיביות נועדו כדי לספק לנו תחושה והרגשה כללית נעימה. לכן כל תרגיל שכואב פיזית, עלול להיות די מסוכן. חשוב להבדיל בין שריר כואב לשריר "שורף", שכן השורף הוא ביטוי להגעה לרף הפיזי האפשרי של המתאמן נכון לאותו הרגע, בעוד שכאב חד ומציק עלול לבטא פציעה, דלקת, עומס גופני קשה ומדובר באיתות של הגוף שמנסה לסמן לנו כי משהו לא תקין. אם אתם חשים כאב באיזור כלשהו במהלך האימון, יש להפסיק את האימון ולבדוק האם הכאבים ממשיכים בזמן מנוחה. אם הכאב חלף ואתם מסוגלים לשוב לאימון, עשו זאת בעדינות ובזהירות, תוך מודעות לאזור ביטוי הכאב ואל תפתחו בו עומסים ומאמצים נוספים.

אם כל יום רצים, מגיעים למקומות נפלאים

זה בהחלט נכון, אבל מה תעשו כאשר שגרת הריצות שלכם תיפסק בעקבות נזקים איומים לברכיים, הגב או כפות הרגליים? ריצה היא אחת הפעילויות האירוביות הטובות והמומלצות ביותר לטיפוח מסת שריר, ירידה במשקל והיפטרות מאחוזי השומן והסוכרים בדם. אך ככל אימון אחר, היא לא מומלצת מידי יום וברמה האידיאלית היא עדיפה כ-3 פעמים בשבוע. אם אתם מוכנים ורוצים יותר, מומלץ לשלב באימון גם אינטרוולים (הליכה וריצה) לסירוגין, כך שבמשך זמן מסוים תאטו את קצב הריצה ותעברו להליכה.

 

כתבה שעשויה לעניין אותך – אבקת חלבון שתמנע פציעות